יעקב פרקש - זאב קריקטוריסט

יעקב פרקש נולד בשנת 1923 בבודפשט בירת הונגריה. הוא גדל בכפר והתעניין עוד מגיל צעיר בציור, וכשהיה בן 12 צייר קריקטורות, שאותן קיבץ בעיתון שיצר וחילק בכפרו. בשנת 1936 עבר ללמוד בגימנסיה בעיר קֶצ'קֶמֶט. בהתחלה לא צפו לו עתיד מזהיר בציור, בין היתר בשל העובדה שהיה עיוור צבעים; מורו לציור בתיכון לא התרשם מיכולתו במיוחד, וכינה אותו "הצייר הגרוע ביותר בכיתה". חרף כל זאת המשיך פרקש לצייר, ובשנתו האחרונה בבית הספר צייר בתשלום קריקטורות של בני כיתתו.

אפרים קישון - תסירטאי וקולנוען

אפרים קישון נולד בבודפשט, בירת הונגריה ב-23 באוגוסט 1924 בשם פֶרֶנץ הופמן (Ferenc Hoffmann). אביו עבד כמנהל בנק ואמו הייתה מזכירה. לקישון אחות: אגנס קישון קארצ'וני. הוא חסר כל חינוך דתי, ואת ההפטרה בבר-המצווה שלו קרא מתעתיק באותיות לטיניות.

חנה סנש - לוחמת יהודיה

נולדה בבודפשט שבהונגריה למשפחה מעורה בחברה הכללית. אביה, בֵּלָה סנש, היה עיתונאי, סופר ילדים ומחבר מחזות תיאטרון וקומדיות, שנפטר כשהייתה בת שש. אמה קטרינה סנש גידלה אותה. סנש התקבלה לבית ספר נוצרי קלוויניסטי לבנות. כאשר נבחרה למועצה הספרותית של בית הספר, נמנע ממנה למלא את התפקיד מסיבות אנטישמיות. היא נעשתה ציונית נלהבת לנוכח התפשטותה של האנטישמיות בהונגריה.

יוסף טומי לפיד - שר וח"כ

לפיד נולד כטומיסלאב לַמפֶּל (בסרבית: Томислав Лампел) בנובי סאד, שבסרביה (אז חלק מממלכת יוגוסלביה). בנם של קתרינה (קאתו) עדנה לבית בירמן וד"ר בֶּלָה (מאיר) למפל, עורך דין ועיתונאי, משפחה יהודית-נאולוגית. עד 1920 שכן האזור בהונגריה, וכמו מרבית היהודים הייתה המשפחה דוברת הונגרית. האב היה מזכיר ההסתדרות הציונית באזור וויבודינה, ולאחר מכן נשיא לשכת בני ברית בנובי סאד. ב-1941 פלשו מעצמות הציר ליוגוסלביה, והעיר נמסרה שוב להונגריה.

פרופ יהודה בלום - שגריר ישראל באום

בלום נולד בברטיסלאבה שבצ'כוסלובקיה, נצר לשושלת רבנים. במהלך השואה ניצלו הוא ומשפחתו באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר שדרכה הגיעו לברגן בלזן ומשם לשווייץ. עלה לארץ ישראל ב-1945. היה פעיל בתנועת הנוער של תנועת המזרחי. למד בסמינר למורים דתיים בירושלים, יצא ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית במהלכן כיהן כיו"ר ארגון הסטודנטים הדתיים יבנה והיה פעיל בהסתדרות הסטודנטים. שירת בצה"ל בפרקליטות הצבאית ושימש עוזרו של מאיר שמגר. ב-1959 הוסמך כעורך דין.

פרופ' צבי קדרי - רקטור אוניברסיטת בר אילן

מנחם צבי קדרי נולד במֶזֶקֶבֶשְׁד (Mezőkövesd) שבהונגריה ב-1925 ליהושע ושושנה שוורץ. שמו הלועזי היה ארנו שוורץ (Ernő Schwarcz). במהלך מלחמת העולם השנייה היה פעיל בתנועה הציונית בהונגריה, ועזר להבריח ממנה יהודים ולהצילם (1943–1946). למד שפות שמיות ופילוסופיה באוניברסיטת בודפשט ולימודי פילוסופיה יהודית ותנ"ך בסמינר הרבני (1945–1946). לאחר המלחמה היה פעיל במחנות ההסגר בקפריסין (1946–1947), ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ולקח חלק בלחימה בגוש עציון ובירושלים במלחמת העצמאות. בשנים 1947–1950 למד עברית, תנ"ך, פילוסופיה יהודית וקבלה במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1953 סיים את עבודת הדוקטורט בנושא "דקדוק הלשון הארמית של ספר הזוהר", בהדרכתו של פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני.

אברהם רונאי - שחקן

הוא נולד בשם אנדראש רונאי (András Rónai) בבודפשט שבהונגריה. בגיל 9 התקבל לתיאטרון הילדים ההונגרי ומגיל 10 החל להופיע שם בתפקידים ראשיים. התיאטרון נסגר בעקבות פלישת גרמניה להונגריה במרץ 1944 ורונאי הוסתר מן הנאצים על ידי הונגרים-נוצרים. שימש כקשר בין קבוצות אנשי בית"ר במחתרת. מאוחר יותר ניצל בזכות פועלו של האיטלקי ג'ורג'ו פרלסקה (שהתחזה למיופה הכוח הספרדי בבודפשט). התיאטרון נפתח שוב ב-1945, לאחר שחרור הונגריה בידי הצבא האדום ורונאי שב להופיע בו. שם גם קיבל הכשרה דרמטית. בשנת 1946 נמנה עם השחקנים הראשיים בסרט הקולנוע המצליח "אי שם באירופה" (Valahol Európában) בבימויו של גזה רדבאני (Géza Radványi). הוא הופיע בעוד כמה סרטים, כשהבולט ביניהם היה "הדרך לחופש", ובמקביל המשיך להופיע גם בתיאטרון ובאופרטה.

בנימין זאב הרצל - חוזה המדינה

הרצל נולד בעיר פשט (כיום חלק מבודפשט), בירת ממלכת הונגריה שבקיסרות האוסטרו-הונגרית. בני משפחתו היו מעורים בחברה הכללית. אביו, יעקב הרצל (1835, זמלין – 1902, וינה), היה בן למשפחה שמוצאה משלזיה, בוהמיה ומורביה. בתחילת המאה ה-18 עקרה המשפחה דרומה והתיישבה בבלגרד וכעבור 20 שנה עקרה לזֶמלין. ב-1856 עקר יעקב הרצל לבודפשט. אמו של הרצל, ארנסטינה, ז'אנטה נאנט לבית דיאמנט (1836, פשט – 1911, וינה) הייתה בת למשפחה אשכנזית משכילה ומעורה בתרבות ובספרות הגרמנית. משפחתה היגרה להונגריה במאה ה-18 ממורביה וסלובקיה.

נחמן פרקש - גדול הפושעים בישראל

פרקש נולד בשנת 1936 בתל אביב. מגיל צעיר עסק בספורט גופני תחרותי, ובשנת 1954 זכה בתואר אלוף ישראל באיגרוף. בסוף שנות ה-50, וכנראה עקב חבטה בראשו, נגרר למעשי אלימות ופשיעה, והחל לבלות בבתי מעצר ובבתי סוהר על מגוון רחב של עבירות ובהן: שוד מזוין, גניבות, פריצות, אלימות ואפילו גניבת גור נמרים מגן החיות של תל אביב.

רלף קליין - ספורטאי ומאמן כדורסל

קליין נולד בברלין בירת גרמניה בשנת 1931 לרודולף ואליזבת קליין. המשפחה היגרה לגרמניה מהונגריה והצליחה בעסקי רהיטים אומנותיים. עקב רדיפת היהודים שבה המשפחה בשנת 1937 לבודפשט עוד לפני מלחמת העולם השנייה. אביו נרצח באושוויץ. רלף ומשפחתו (אמו, אחיו ואחותו) שרדו את השואה, בעיקר הודות לחסיד אומות העולם ראול ולנברג.

ישורון אליהו – נתן

ד"ר ישורון נולד בשנת 1914 בבודפשט, הונגריה. הוריו, כרובם המכריע של יהודי הונגריה, ראו עצמם כהונגרים בני דת משה. בבית־ספר דתי ספג ידע ביהדות ובהשפעת מוריו היה לאדם מאמין. את המילה "ציונות" שמע לראשונה בגיל שש. אביו, בראותו את דביקותו של הבן בדת, רשם אותו לבית־המדרש לרבנים בבודפשט. שם למד למעלה מ־10 שנים. היסטוריון, מורה ועיתונאי. הגיע לארץ בסוף שנת 1945 והתיישב בנתניה. היה מורה לגימנסיה טשרניחובסקי. בעל הספר מלכי ישראל ויהודה ועוד מספר ספרי לימוד ומילון עברי-הונגרי. איש ציבור שהצטרף למחתרת לח"י. בעל פרס נורדאו.

איתמר יעוז קסט

נולד בסרואש ב-3.8.1934 – סופר, משורר ומתרגם פרסם ספרי שירה כמו כן תרגומים מהונגרית לעברית ולהיפך. אנתולוגיה בעל פרס נורדאו, פרס הרצל, פרס טפיר, וולנרוד ועוד היה מורה לגימנסיה טשרניחובסקי. בעל הספר מלכי ישראל ויהודה ועוד מספר ספרי לימוד ומילון עברי-הונגרי. איש ציבור שהצטרף למחתרת לח"י. בעל פרס נורדאו.

אביגדור המאירי

נולד בכפר או-דוידהאזה שליד העיר מונקאץ' (הונגריה – היום באוקראינה) כאביגדור פוירשטיין (אחיינו הוא הסופר והמבקר אמיל פוירשטיין). גדל בבית סבו שם למד עברית. אביו צבי מאיר, היה מתלמידי המהר"ם שיק. למד בישיבה ובבית מדרש לרבנים בבודפשט שבהונגריה. עוד בהיותו בהונגריה, התפרסם שירו הראשון "בן עתיד" שנדפס ב"המצפה" שבעריכת שמעון מנחם לזר. בשנים 1910–1912 שהה בברלין ופרסם את ספר שיריו הראשון.

אמיל פוירשטיין

פוירשטיין נולד בקישקורוש (אנ') שבהונגריה לאלה לבית פוגלר ושרגא פוירשטיין. דודו הוא הסופר והמשורר אביגדור המאירי. בילדותו קיבל חינוך תורני ולאחר מכן גם השכלה כללית בגימנסיה היהודית בדברצן ובבודפשט. בזמן לימודיו בגימנסיה הצטרף לפעילות ציונית. בבגרותו עבר לברסלאו, שם למד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה המקומית. בשנת 1931 עבר לברלין, שם למד שפות רומאניות באוניברסיטה המקומית, ולאחר מכן למד בבית המדרש לרבנים בעיר. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 עבר ללונדון ולמד במוסדות אקדמיים מקומיים, ולאחר מכן נסע לבזל ולמד באוניברסיטה שלה.

ורוניקה זר (רודאש)

נולדה בבודפשט (דצמבר 1927) ושרדה בנס את תלאות השואה בהונגריה. לאחר המלחמה סיימה לימודי הנדסת גשרים בהצטיינות (אישה יחידה בין כל הגברים במקצוע זה). כמהנדסת צעירה תכננה גשרים בבודפשט ואפילו באסואן שבמצריים. עלתה לישראל ב 1957 והשתכנה בתל אביב עם אמה ושני ילדים קטנים. החלה דרכה כמהנדסת ברכבת ישראל ומשם עברה למ.ע.צ למחלקת הגשרים. השלימה תואר שני בטכניון ולמדה בחו"ל תכנון גשרים ממוחשב, תחום אותו הביאה ופיתחה בארץ. לקחה חלק בתכנון גשרים רבים בארץ ובכלל זה גשר המנהרות המאתגר בנחל גילה והגשר העצום בנחל עכברה, בצפת. השתתפה עד ימיה האחרונים בצוות המהנדסים שניסח את תקני התכנון לגשרים ודרכים במכון התקנים. הלכה לעולמה בירושלים במרץ 2015 לאחר שנים רבות של עבודה מקצועית ומסורה.

פול לנדבי

העיתונאי היהודי יליד הונגריה פאול לנדוואי Paul Lendvai יליד 1929 שרד את השואה עם דרכון שוויצרי. החל בקריירה עיתונאית ב-1947, בגלל מאורעות המהפכה ההונגרית ב-1956 ודעותיו הפוליטיות היגר בשנת 1957 לווינה שבאוסטריה, וכעבור שנתיים זכה לאזרחות אוסטרית. שימש כעיתונאי בכיר בעיתונים אוסטריים חשובים שונים ואף כעורך ראשי של העיתון: "EUROPAI SZEMLE " ערך תכניות בטלוויזיה וברדיו האוסטרי, בפעילותו הפוליטית שימש כיועץ קנצלר אוסטריה ברונו קרייסקי. במהלך פעילותו העשירה בתחומי התקשורת הרבים, רדיו טלוויזיה ועיתונות , כתב ופרסם שלושה עשר ספרים בהונגרית ובגרמנית. קבל פרסים רבים ויוקרתיים על עבודתו כעיתונאי , ופרסים ספרותיים על ספריו הרבים. ביקר מספר פעמים בישראל בהזמנת האוניברסיטה העברית בירושלים, נתן הרצאות, והשתתף בארץ ובמדינות רבות בעולם בכנסים בינלאומיים. היה אורח של העמותה בעת ביקוריו בישראל. בה נשא הרצאה מרתקת.

ינו הלטאי HELTAI JENO

הלטאי היה בנם הבכור של קרולי הרצל, סוחר בגדים ותבואה (1918), ושל של רייך יוספה. כבר בגיל 14 פרסם את שיריו הראשונים. לאחר שעזב את לימודי המשפטים עבד כעיתונאי בעיתונים יומיים שונים, התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי והפך לסגן במילואים בשנת 1892. התקופה שלאחר מכן התאפיינה בנסיעותיו הרבות: הוא חי בפריז, בלונדון, בווינה, בברלין, באיסטנבול. את שם משפחתו הרצל שינה להלטאי בשנת 1913. כבר בשנת 1900 עבד כמזכיר של "תיאטרון הקומדיות" של בודפשט ולאחר מכן כבמאי ודרמטורג בתיאטרון זה בשנים 1814–1918. משנת 1918 ניהל את ההוצאה לאור הגדולה אתינאום (Athenaeum(הו') ). בשנים 1932–1934 היה מנהל “התיאטרון ההונגרי"

סגירת תפריט