ציוני דרך בתלדות הונגריה-בית התפוצות
https://bit.ly/2LfnfoE

משואה- מכון ללימודי השואה, קיבוץ תל-יצחק
http://www.massuah.org.il

 
 
 
 
 

הוצאות לאור בשפה ההונגרית

  1. מו"ל אלקסנדר אקד
  2. מו"ל גונדוש
  3. מו"ל חדש
  4. מו"ל סיני
  5. מו"ל זוהר
  6. מו"ל קיבוץ המאוחד
  7. מו"ל ספריית הפועלים

ספריות בשפה ההונגרית שנמצאו במדינת ישראל

  1. ספריית עלייה בפתח תקווה
  2. ספריית באראנ' בנהריה
  3. ספרייה ע"ש קלודרס בן ציון בחיפה, ספריית צ'נגרי בחיפה, ספריית גיסקלאי בחיפה וספריית גונדוש בחיפה
  4. ספריית דעת בתל אביב, ספריית חדש בתל אביב
  5. ספריית פודור ברמת גן
  6. ספריית פישר בירושלים
  7. ספריית גרונברג בהרצליה
  8. ספריית פרלה בצפת
  9.  

מתוך: האוסף של פדר זולטן https://www.agri.gov.il/he/pages/476.aspx

תרגום מהונגרית: ד"ר חוה ברוך

פדר זולטן הקדיש שנים ארוכות לאיתור ולאיסוף היצירה התרבותית שנכתבה בארץ בשפה ההונגרית, עד שהוציא לאור את ממצאיו בשנת 2004 תחת הכותרת:" בשתי ספריות", הוצאת עקד, תל-אביב הכוללים שתי ביבליוגרפיות: א. ביבליוגרפיה של ספרים ופרסומים בשפה ההונגרית שיצאו לאור בישראל בין 1928-2002.

ב. היסטוריה של הקהילות היהודיות באגן הקרפטים ביצירות של מחברים ישראלים ופירסומים ישראלים ,ביבליגרפיה מובחרת 1948-2002.

בהקדמה לספרו מתייחס פדר זולטן לתופעת  התרבות ההונגרית בישוב בזו הלשון:

" הרחק משטף חיי הספרותההונגרית, רחוק מבעיות ומוויכוחי החברה והספרות היהודית- ההונגרית,קבוצה של יותר ממאה סופרים יצרה את התופעה של  פירסומי ספרים ועיתונים בלשון ההונגרית בישראל, וזאת מבלי לשאוף להגדרה עצמית  כקבוצה.

מירב הפרסומים הם זיכרונות, המעובדים בצורות ספרותיות, מסמכים הקשורים בתולדות קהילות יהודיות שחיו ב-50-60 השונים האחרונות באזורים דוברי הונגרית, מסמכים הקשורים בתולדות היהודים לדורותיהם  במקומות יישובם. כך הם עיבדו גם את חווית השואה. הצורך להנציח את הכאב, את זכר הפצעים והעלבונות היה לכורח נפשי עבור הסופרים האלה. תיאור האמת, הבלתי מובנת, הבלתי ניתנת לביטוי ולהגדרה מחייב את השימוש בשפה הקרובה ביותר לאדם, היא שפת האם שלו…"

בשנים  הראשונות שלאחר הקמת המדינה, הופיעו בארץ מעל 70 כתבי עט, עלונים ועיתונים בשפה ההונגרית כגון;

Épülő Ország ( "מדינה בבניה ")הוצאת קרן היסוד  1949 .עורכים: Gelber, Hermann Emmy,Shapira.S.Kluger.Z

Antifasiszta Egység( "היחידה האנטיפישיסטת") הוצאת קול העם, מטעם המפלגה הקומוניסטית.1945 . עורך: Halász Arnold.

לבוגר-La Boger Máagán בהוצאת ההסתדרות העולמית של נוער צופי חלוצי. 1948. חברי המערכת: Barkaz Brecher Meir, Daniv Danzig Menachem, Deutsch Mose, Mendel Ari, Pollák Jehuda

Harcos Jehuda( "יהודה הלוחם")ירחון הארגון הצבאי הלאומי .תל אביב1947

Új Kelet( "מזרח החדש") עיתון בלתי  תלוי  נוסד בקלוז' ב- 1920,והמשיך  להופיע בתל אביב.  מייסד ועורך ראשי:Márton Ernő

Az Élet החיים –  שבועון, בהוצאת  חוג קדימה  1952  מטעם המפלגה הכלל ציונית. עורך: Weisz Dezső המוציא לאור:Salpeter Julius

Üzen a Világ( "מסר מהעולם" ) ירחון ספרותי ותרבותי. חיפה 1952. עורכים; Rezes György, Gondos Margalit

A Zsidóság Útja( "נתיבי היהדות" ) כתב עט אורתודוקסי לחיזוק הרוח והתורה, בהוצאת שוק מאה שערים בירושלים. 1952.

עורך: Weinstok Mose David

במקביל לכתבי העט הרבים שהופיעו בהונגרית, הוקמו גם ספריות הונגריות בכל רחבי הארץ. רבים מהספריות שהוקמו  לרב ביוזמת אנשים  פרטיים, היו ספריות השאלה ששימשו את קהל הקוראים   אשר דבקו בשפת אמם, והעדיפו לקרוא בשעות הפני בהונגרית. ספריות אלו כללו לא רק יצירות הונגריות מקוריות אלה ספרות מתורגמת משפות זרות רבות, כך שהם למעשה ייצגו והנציחו במידה רבה את  פניני התרבות האירופאית.

  1. "עליה" ספריית השאלה בהונגרית. רחוב . מוהליבר. 11 פתח תקווה.     
  1. " בני ברית" (ספריית היציע של Ben Cion Kauders) רחוב. פווזנר.2. חיפה. מייסד הספרייה : GergelyAndrás  1971.

הספרייה כוללת גם את ספרייתו הפרטית של  Giszkalay János

  1. ספריית צ'נגרי". רחוב נורדאו.23. חיפה.1964-1984. מייסד ומנהל הספרייה Csengeri Ernő. קודם לכן מ- 1955 הספרייה  פעלה  ברחוב ביאליק 17.
  2. " דעת" ספריה ומסחר בספרים. שדרות רוטשילד 86. תל אביב. 1935-1955 מייסד הספרייה.        Markovits Uri
  3. "ספריית פודור" רחוב ביאליק.30. רמת גן. נוסד ב- 1954 על ידי Gobod Mária בשם "ספריית קולטורה". ב- 1970Fodor Mirjám  לקחה לידה את ניהול הספרייה.
  4. "ספריית פישר" רחוב השרון.5. ירושלים. נוסדה ב- 1952.
  5. "ספריית גיסקליין"Giszkalayne רחוב נורדאו.23. חיפה. חנות ליבר. 1944-1961.
  6. "ספריית גונדוש" רחוב הרצל.16.בית הקרנות .חיפה. נוסד ב- 1956 על ידי GondosSándor.
  7. "ספריית גרינברג". רחוב סוקולוב.43. הרצליה.
  8. "ספריית חדש".רחוב נס ציונה.4. תל אביב. נוסד ב- 1941 בידיKohn Andor

. מ- 1942  הספרייה נוהלה תחת השם " חדש " בידי Stukart Mose.

  1. "ספריית HauptPerla" . צפת. 1949-1959
  2. "ספריית O.H" רחוב עצמון. 16.נצרת 1986. האוסף מבוסס על תרומתו של  Benzel Béla
  3. "ספרייתO.H " רחוב יעקוב. 36. רחובות. נוסד ב- 1960 על ידי Krecs Ferenc שפרסם גם כ- 196 קטלוגים של  ספריות.  ספריית אורבך  שהפסיקה לפעול ב- 1960 שימשה בסיס להקמת הספרייה ברחובות.
  4. " ספריית ההשאלה של ימבור אלישבע". שדרות אלנבי.84. תל אביב. מייסדת ומנהלת הספרייה בין 1944-1951 הייתה Jámbor Eliséva . מ- 1956 הספרייה נקראת ספריית הרשטיין על שם מנהלה.
  5. "ספריית ירושלים" רחוב יעבץ.2. ירושלים. נוסדה על ידי Uzliger,és Gondos Sándor. מאוחר יותר נוהלה על ידי Rauschnitz. מ- 1968 מנוהלת  על ידי   Braun László ונקראת מאז " ספריה הונגרית" Magyar Könyvtár Jeruzsálem.
  6. " ספריית לסלו " רחוב הרצל. 4.חיפה
  7. "ספריית השאלה לורנט" רחוב סיני.2. תל אביב. נוסדה ב- 1957
  8. "ספריית לווינגר" נהריה. 1960-1986
  9. "ספריית השאלה הונגרית"Magyar Kölcsönkönyvtár נתינה. בית ריכטר. נוסד ב- 1952.
סגירת תפריט