בלוג

תוך 10 שבועות בחודשים אפריל, מאי ויוני 1944 יהדות הונגריה הושמדה באושוויץ.

הם נלקחו מגטאות של ערי השדה, 154 קהילות קודש.

השילוח הראשון יצא ב-24 או ב-26 לאפריל, הגירושים המסיביים התחילו ב-15 למאי ועד 25 ליולי נספו כ-400,000 איש.

רב דיירי הגטאות חלק של מנהיגי הקהילות האמינו למערכת ההונאה הגרמנית שהטעתה אותם בכך שלוקחים את כולם לעבודות חירום מלחמתיות ושפריון העבודה שלהם יותר גדול כשבני המשפחה נמצאים ביחד עם ילדיהם וזקניהם. בכך הבטיחו לעצמם הרוצחים מבצע חלק ובשיא המהירות.

מאחורי "המבצעים האופרטיביים" כך זה נקרא בקומנדו אייכמן הגירושים, עמד צבא גרמני מוכה, מובס, מנוצח ומתגונן בכל חזיתות אירופה. ציר גרמניה איטליה יפן התפרק. הצבא של בנות הברית פלש ליבשת אירופה בנורמנדיה והצבא האדום היה בדרך למגר סופית את הצבא הנאצי. תוצאות המלחמה הוכרעו לצד בעלות הברית, אך הוכרעה גם גורלה של יהדות אירופה בצד של המפסידים.

אני לא הייתי בגטו. נלקחתי פעמיים לאושוויץ ממחנה ריכוז הונגרי ועל הפעמיים האלה הייתה רוצה להגיד לכם כאן מספר מילים. שם המקום קישטרצ'ה. המקום קיים עד היום מצפון לבודפשט. דיירי המחנה אנחנו אסירים יהודים רובנו היינו במודעות ברורה למה שמחכה לנו אם נשלח לשם. תרגילי ההסחה של הגרמנים לא עבדו עלינו שם. חלק מהשומרים ההונגרים לא מנעו את העברת הידיעות מאיתנו מבחוץ מפקדם וואשדינאי קיבל חסיד אומות העולם ביד ושם בין הראשונים.

במחנה קישטרצ'ה היו אסירים פוליטים בני ערובה פוליטיקאים, אנשי הון, בעלי מפעלים, בנקאים, אינטלקטואלים, סופרים, אומנים ואצולה הונגרית ויהודים שהתגלו בשם בדוי כשנתפסו במחבואיהם. לאסירים הפוליטים היה קשר ישיר עם העולם החיצון ולפעמים הכל ידענו במקביל להתרחשויות של המלחמה.

ביוני- יולי 1944 הצבא האדום התקדם לכיוון אירופה. החזית הייתה קרובה למשרפות בבירקנאו.

האופטימיות התחזקה בנו, פליטים יהודים בקישטרצ'ה ופגועים בלבנו על גורל משפחותינו אך לא שבורים היינו בעמדת ציפיה להרוויח זמן KIBIRNI. להחזיק מעמד ולהישאר שם אפילו על הדרגש הקטן בסוף הצריף. אבל בסוף תוך כדי האמונה שלנו הגיע גם תורנו, תורו של מחנה קישטרצ'ה והמבצע של הגרמנים התנהל לפי התכתיב הקבוע. 1,500 יהודים דיירי המחנה הועלו על קרונות בקר, הקטר משך אותנו את הרכבת והרכבת זזה כל אחד מאיתנו ידע לאן ייעודה של הרכבת.  אחרי נסיעה של כחצי יום הרכבת נעצרה, הסתובבה והקטר החזיר אותנו למקום יציאתנו למחנה קישטרצ'ה דרך בודפשט KELETI PALYAUDVAR .

נודע לי כבר אחרי עלייתי ארצה מפרופ' יהודה באוור שהאוצר מנהיג העם ההונגרי הורטי קיבל אזהרה חמורה בזמן שהובילו אותנו לכיוון אושוויץ. התקבלה דרישה מיידית להפסיק את משלוחי היהודים מהונגריה מיד. המלך השוודי גוסטב החמישי ורוזוולט נשיא ארה"ב וצ'רצ'יל ראש ממשלת בריטניה פנו אליו באותו זמן באותה התראה. הורטי העביר פקודה לעצור את הרכבת שלנו ולהחזיר אותנו למקום יציאתנו. זאת הייתה הרמת קול ראשונה ויחידה של בנות הברית עבורנו עבור הצלת יהודים בכלל כאשר כבר כמעט ולא היה את מי להציל.

למחרת בבוקר התפללנו תחת כיפת השמים בחצר של המחנה אמרנו בקול רם את ברכת הגומל. כולנו. קומוניסטים, קפיטליסטים, אתאיסטים, נשים עם פאות, זקנים, צעירים, כולם.

אבל אייכמן לא הסכים לדבר שכזה להשאיר אותנו בחיים. כעבור עוד זמן שלא ברור לי ולנו דיירי המקום פלשו למחנה קישטרצ'ה קומנדו אס.אס בפיקודו של HUNSCHE KRUMAY ו-OBERSTURMFURER עצרו את כל שומרי המחנה ההונגרים הוציאו אותנו ממקומנו אחד מהשירותים אחד מהדרגש אחד חצי מלובש ואחד בכתונת לילה ואחד רק עם נעל בית אחת. באכזריות ללא כל אפשרות לתאר זאת העמיסו את כולנו אל תוך המשאיות הסגורות שהמתינו בשני פתחי הצריף ומשם לרכבת אל תוך קרונות הבקר 100 איש בקרון אחד במקום 60 והרכבת דהרה איתנו במהירות מטורפת אל מעבר גבולות הונגריה. כאשר הגענו לארץ הפולנים היה כבר ערב הרכבת נעצרה לרגע להעמיס פחם לקטר וכעבור עוד יום הגענו לאושוויץ. בקרון שלי היו 12 גוויות של אנשים שמתו עלי בדרך שכנים שהיו בדרגש, גם זקנים וגם צעירים במיוחד כאלו נפטרו בדרך שהוצאו באכזריות ממיטתם בלי לתת להם להתלבש.

ב-4 בבוקר ב-21.7.1944 הגענו 1,500 בני אדם יהודים לרציף הסופי של בירקנאו מה-1,500 איתנו נשארו בחיים 120 אחרי הסלקציה של מנגלה ואחרי השחרור המחנות בסוף המלחמה.

הגעתי ארצה כפליטת השואה עשיתי עליה לא כמו שעושים זאת היום אלה באוניה רעועה בדרך בלתי לגלית עליה ב' שזה נקרא בזמנו כנגד רצונם של שלטונות המנדט הבריטי ששלט כאן וכשהגענו החזירו אותי לגולה של קפריסין למחנה הסגר עם גדר אחרי אושוויץ. אבל אני באתי לארץ ישראל באנו עם רוח של הקרבה של אמונה להיות כאן לעזור ליישוב להקים מדינה להילחם עבורה להקים משפחה חדשה ולתת את חלקנו למולדת החדשה ישנה. כך אני הרגשתי בכל רמ"ח אבריי.

כל זה היה לפני 74 שנים.

לפני 19 שנים ב-3.9.2003 הסעירה את ליבי הידיעה שחיל האוויר הישראלי הטיס מטס בשמי אושוויץ- בירקנאו עם 6 טייסים בראשם אמיר אשל להצדיע לאלה שנשארו שם ולא יכלו להגיע ולהגשים חלומות.

אני יכולתי.

אמרתי תודה לחיל האוויר וביקשתי מאלו שנשארו למעלה סליחה שנשארתי בחיים. הבטחתי להם להביא אותם לכאן את נשמתם לארץ האבות וכאן ניפגש.

ביום 23.6.2021 נפתחה תערוכה על חיי היהודים בקהילת סומבטהיי "פנים אל פנים". בתערוכה הוצג אוסף עשיר ומרשים של צילומים על חיי היהודים בסומבטהיי, שמבטאים את עולמם ואת חיי התרבות של בני הקהילה לפני תקופת השואה. התערוכה שימשה גם אירוע זיכרון לציון 77 שנים לשואת יהדות סומבטהיי ומערב הונגריה. על הקירות היו תמונתיהם "פנים אל פנים" של נשמות שנשארו באושוויץ.