בלוג

חברי עמותה יקרים,

יוסף גור 1929- 2021

הלך משורותינו חברינו יוסף גור ז"ל.

יוסף גור שכיהן בתפקיד נשיא הלשכה ההונגרית בבני ברית בירושלים.

עם סגירת הלשכה הצטרף לקהילתנו.

הוא היה איש רב פעלים, דמות בולטת ביישוב ההונגרי בעירנו.

חברי עמותת יוצאי הונגריה המורחבת מביעים את השתתפותם בצערה של המשפחה.

שלא תדעו עוד צער.

יהי זכרו ברוך.

להלן דברי הבת גילה מנור.

יוסף גור – תולדות חייו (עבור התאחדות עולי הונגריה) 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבי נולד ב 19.10.1929 

בסגד שבהונגריה, וגדל כבן יחיד במשפחה נאולוגית אמידה בה התרבות הייתה עשירה מאוד. למד לנגן על כינור כמנהג של דורות המשפחה.

נהג לבקר בבית הכנסת המפואר של סגד עם סבו, שם היה לסבא מקום קבוע ביציע מזרח המכובד. 

כנער חווה את מוראות השואה על צידן הקשה ביותר.

תחילה נלקח אביו לשרות העבודה בסיביר, משם לא שב.

יחד עם אימו הועבר לשהות קצרה בגטו, ומשם הועברו יחד לאושוויץ בירקנאו, שם הופרד מאימו ופגש אותה בפעם אחרונה לזמן קצר בו הספיק להזדעזע מהמראה שלה, ולקבל ממנה מנת לחם שאולי החזיקה אותו בחיים. 

לאחר שהות במספר מחנות השמדה שוחרר על ידי הצבא האמריקאי כשהוא חולה בטיפוס.

לאחר מכן הגיע לבודפשט אל דודתו שם למד את השנה האחרונה של התיכון ואף למד קורס צילום.

השתתף בפעילות של תנועת הנוער הציוני שם עבר הכנה לקראת העלייה לארץ ישראל, ופגש לראשונה את עדית, ניצולת שואה בעצמה, שהפכה להיות אשתו, הורי עלו יחד באניית מעפילים שהגיעה ארצה בערב שבת ביולי 1948. במוצאי שבת כבר גויס אבי לצבא. הוא שירת בפלמ"ח בחטיבת הנגב ובחטיבת ירושלים, והשתתף בחמש מלחמות ישראל. 

לאחר מספר שבועות בצבא ביקש חופשה כדי להינשא, אולם מכיוון שזה היה בתקופת "שלושת השבועות" נאמר לו שעליו להמתין עם החתונה עד מוצאי תשעה באב.

הורי הם לדעתי בין הזוגות היחידים, אם בכלל, שנישאו במוצאי תשעה באב! כמובן שלא הייתה לאימי שמלת כלה, ואחרי החתונה יצאו לחגוג באכילת גלידה. החלו לבנות את חייהם מאפס. 

בשנים הראשונות התגוררו הורי בחדרה. בשנת 1951 הגיעו לירושלים כדי לצפות במצעד הצבאי ביום העצמאות והתאהבו בעיר.

שכרו חדר שהשירותים המשותפים היו בקצה המסדרון בבניין הנוטרדאם שהיה אז צמוד לגבול עם ירדן.

במקום התגוררו בזמנו רווקים וזוגות צעירים שהפכו להיות תחליף משפחה עבורם ואיתם נשארו בקשרים במשך כל החיים. 

בשנים הראשונות בארץ עבד אבי כצלם.

צילם תמונות משפחתיות.

בהמשך עבד כצלם במשטרה.

משם עבר לעבוד בהנהלת חשבונות במספר מקומות, עד שלאחר שנים אחדות התקבל לעבודה בבנק ישראל שם עבד עד שפרש לגמלאות. 

אבי פעל לטובת הכלל בגופים שונים במהלך שנות חייו. בין היתר כיהן כנשיא לשכת בני ברית ההונגרית בירושלים, בהתנדבות כמובן. 

המשפחה תמיד הייתה חשובה לאבי יותר מכל ובילינו יחד בכל ערב שבת, אני בעלי ושלושת ילדי היינו תמיד מקור לשמחה וגאווה של הורי היקרים. 

בערב סוכות האחרון חגגנו יחד בסוכה בגינה שלנו.

זו הייתה הארוחה המשפחתית האחרונה של כולנו יחד.

אבי עבר שני אשפוזים בבי"ח, כאשר באשפוז השני הגוף שלו כבר היה תשוש מדי להתגבר על כל החיידקים שתקפו אותו.

הוא החזיק מעמד במשך 17 ימים ואז הלך לבית עולמו ונקבר ליד אמי שכה אהב. יש בכך נחמה. 

גילה מנור, הבת