עקבות ראשונים של קיום יהודי בבודפשט יש כבר מימי הביניים, 
מהמאה האחת עשרה. אחרי הפלישה הטאטארית העניק המלך בלא הרביעי זכויות מיוחדות ליהודים, ובתקופה זו (תחילת המאה השלוש עשרה) הם היו ידועים כבעלי משרות רמות בקרב האליטה השלטונית. רבים מביניהם היו אוצרים ואנשי חצרו של המלך. האוצר המלכותי דאז ניצב ב- Szt. György Square, בארמון בודה, ושם החלה להתפתח שכונה יהודית משגשגת.
במאה השמונה עשרה היו אלה היהודים אשר תרמו רבות לפיתוח התעשייתי והכלכלי של בודה. באזור בו ניצב היום גשר Árpád היו אינספור חנויות ובתי מלאכה של יהודים שעסקו בעיקר בתעשיית הטקסטיל , ובראש – משפחת גולדברגר הידועה. לקראת סוף המאה השמונה עשרה נוצרה גם קהילה יהודית בפשט. שם נבנה גם 
בית הכנסת הגדול בעולם, בשנים 1854-1859. כיום מצוי בית הכנסת אדיר הממדים הזה ברחוב Dohány Street.
תקופה זו התאפיינה בפריחה רבה של הקהילה, מכל הבחינות. הקהילה רבתה וגדלה, ותפסה מקום מרכזי בפיתוח העיר. בית האבסבורג הכיר בחשיבותם של היהודים, והעניק לשלוש מאות וחמישים משפחות יהודיות תואר אצילות וכבוד של ממש. בתקופה זו נולדו בפשט שניים שהפכו , כל אחד בדרכו לרבי השפעה על ההיסטוריה היהודית העולמית, הלוא הם מקס נורדאו ובנימין זאב הרצל.
אחרי מלחמת העולם הראשונה המשיכה הקהילה לפרוח ולגדול. ערב מלחמת העולם השניה, הגיע מספר הנפשות בקהילה למאה שמונים וחמישה אלף. מאה עשרים וחמש בתי כנסת קישטו את רובעי העיר, ועוד מוסדות יהודיים רבים מילאו את המטרופולין. יהודים רבים מילאו חלק משמעותי בחייה התרבותיים והאמנותיים של העיר, ביניהם הסופר בלא סנש, אביה של חנה סנש.
בשנים הראשונות של מלחמת העולם השניה הייתה הונגריה בת בריתה של גרמניה, משום כך פלישתם אליה חלה רק במרץ 1944. ביוני כבר הוקם גטו בעיר, וכל חוקי הגזע וההשפלות שספגו יהודים ברחבי אירופה חלו על יהודי הונגריה. על פי חוקי נירנברג, נספרו בבודפשט כרבע מיליון יהודים. בראשותו של אייכמן הנאצי, הוכנו תכניות מפורטות לגבי שילוחם של היהודים למחנות. בקיץ 1944 נשלחו מרבית יהודי הונגריה, ובתוכם אנשי קהילת בודפשט אל מותם הטרגי באושוויץ-בירקנאו.
דמות מסתורית ויוצאת דופן שפעלה לטובת היהודים, הוא ראול וולנברג. 
הוא הגיע אל בודפשט ביולי 1944, כמזכיר משרד החוץ השוודי. באמצעות הפקת אלפי תעודות שוודיות הוא הצליח להציל יהודים רבים, וזכה לתואר "חסיד אומות עולם". סייע לו גם הקונסול השוויצרי צ`רלס לוץ, ודיפלומטים פורטוגזיים וספרדיים נוספים. הם פעלו ליצירת בתים מיוחדים ומוגנים ליהודים בעלי התעודות הזרות. בינואר 1945, כאשר העיר נכבשה על ידי הסובייטים נעלמו עקבותיו של וולנברג והשמועות והסברות על מקום הימצאו רבו מאוד, אך מעולם לא אוששו. כחמישים אחוזים מקהילת העיר הושמדה ואבדה בשואה. אחרי המלחמה, נותרו בעיר יהודים רבים. עד היום יש קהילה יהודית פעילה, ויחסית גדולה. כעשרים ושש בתי כנסת עודם פעילים, וחנויות כשרות רבות, בתי ספר ומוסדות קהילה שונים משרתים את עשרות אלפי היהודים שחיים כאן.
יהודים ישבו בג'ור שבהונגריה עוד במאה ה-15, אך קהילה יהודית הוקמה בעיר רק בסוף המאה ה-18. באמצע המאה ה-19 כבר היו בעיר כ-3,000 יהודים בשתי קהילות – קהילה נאולוגית וקהילה אורתודוקסית שהתפצלה ממנה. הם הקימו מוסדות דת ותרבות, בהם בית ספר, בית כנסת, תלמוד תורה, ישיבה, בית עלמין ומוסדות תמיכה וסעד רבים. רבים מהם היו סוחרים – בעיקר סוחרי דגן – וכן תעשיינים.
בין מלחמות העולם נמסרו שטחים רבים מהונגריה לידי רומניה, בהם ישבו יהודים מסורתיים רבים, ובהונגריה נותרו בעיקר יהודים שהשתייכו לזרם הנאולוגי ביהדות. בתקופה זו המשיכו לפעול בג'ור האגודות היהודיות לסיוע הדדי במגוון תחומי חברה וכלכלה. נבנה בית כנסת חדש והוקם מרכז לחינוך נוער יהודי.
לאחר 1938, עם הנהגת חוקי ההפליה בהונגריה ועם ההחמרה במצבם הכלכלי של יהודי הונגריה, גברה הגירתם של יהודים מג'ור. במקביל גברה פעילותן של אגודות הסיוע היהודיות.
בשנת 1942 גויסו רוב הגברים היהודיים בעיר לעבודת כפייה במסגרת פלוגות "שירות העבודה" שפעלו בצבא ההונגרי שסייע לגרמניה הנאצית במלחמתה בברית המועצות. רבים מגברים אלה נספו בחזית המזרחית.
במרס 1944 כבשה גרמניה הנאצית את הונגריה ובכללה את ג'ור. באמצע מאי 1944 נצטוו היהודים להתרכז בגטו בעיר ועד אמצע יוני גורשו תושבי הגטו לאושוויץ.
כיום חיים בג'ור יהודים מעטים בלבד.
גיומנדרד (בהונגרית: Gyomaend
rőd) היא עיר במחוז בקש, על גדת נהר קרש בדרום מזרח הונגריה. העיר נוסדה בשנת 1981 מאיחוד של העיר גיומה (Gyoma) עם הכפר אנדרד (Endrőd) ומספר קהילות נוספות. הכפר אנדרד הוזכר לראשונה במאה ה-15 כמקום משכנן של כמה עשרות משפחות אצולה. בשנת 1989 קיבלה גיומנדרד מעמד של עיר. בעיר 98% הונגרים, והיתר צוענים, גרמנים, רומנים וסלובקים. העיר מהווה מרכז נופש ודיג, בין היתר בזכות העובדה שהנהר קורוס נחשב לאחד הנהרות הנקיים ביותר בהונגריה. בעיר מתקיימים אירועים ופסטיבלים מעת לעת, בהם פסטיבל גבינה, מרוצי מכוניות, וכן חג "יום הקדוש סטפן" המצוין במאכלי דגים.
בעיר מוזיאון לטיפוגרפיה ומצבה לקורבנות מלחמת העולם הראשונה וכן מצבה לקורבנות מלחמת העולם השנייה. סמוך לעיר ישנם מעיינות מרפא.
תולדות העיר
העיר גיומה מוזכרת במסמכים משנת 1332 בתור כפר בו חיו כ-150 נפש. בתקופת השלטון האוסטרו-הונגרי סבלה העיר מהצפות. בתחילת המאה ה-18 נפגעה העיר בהתקפות של סרבים. ב-1830 קיבל היישוב מעמד של עיר. בתקופה זו הייתה גיומה העיר הגדולה ביותר באזור. בסוף המאה ה-19 היו בעיר כ-10,800 הונגרים, 90% מהם פרסביטריאנים, וכ-600 גרמנים. כמו כן התיישבו במקום מספר סלובקים.
יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי.
יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי.
יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי.
יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי.
יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי.
סומבאטהאי
עיר במחוז ואש, סמוכה לגבול האוסטרי.
מספר תושביהלפני השואה היה 43,000.
משנת 1840, נפתחו שערי העיר בפני היהודים לאחר התנגדות תושביה לנוכחות יהודית. רוב היהודיםהיו סוחריםובעלי מלאכה. הקהילה היהודית הייתה מסורתית. מ-1871 התפצלה הקהילה לקהילה אורתודוקסית וקהילה נאולוגית. בין שתי הקהילות שררו יחסי שלום. בקהילות היו מוסדות חסד רבים. בין יתר רבני הקהילות היו ברנשטיין באלא, הורביץ, בנדיקט.
ב-1892 הקימה הקהילה האורתודוכסיתאת בניין הקהילה. כמו כן הקימה מוסדות חסד רבים, בתי כנסת, תלמוד תורה, ישיבות.
תקופת השואה
החל מ-1942, גויסו הגברים של הקהילה לעבודות כפיה. עם פלישת הגרמנים ב-44 להונגריה, נעצרו אחדים מחברי הנהגת הקהילה ופרנסיה ועברו עינויים. לגטו סומבאטהאי צורפו ורוכזו יהודים מעיירות הסביבה ובסוף יוני 44 הועברו יהודי סומבאטהאי מהגטו לתחנת רכבת ומשם לאושוויץ. מספר עסקנים ציונים ובחורי ישיבההצליחו להינצל מהגירוש.
אחרי המלחמה חזרו מאושוויץ כ-50 איש מתוך…
קו'סאג
העיר קו'סאג נמצאת סמוך לגבול אוסטריה.
נמצאו עדויות של יהודים שישבו בעיר מ-1393.
הקהילה היהודית התארגנה בסוף המאה ה-18. בין רבני העיר, היו הרב ויינראבא, תלמידו של החת"ם סופר.
תקופת השואה
ב-4 ביולי 1944, שולחו כל יהודי הקהילה לאושוויץ. בסוף נובמבר 1944, הוקם במקום מחנה עבודה אליו הובלו למעלה מ-5,000 יהודים של פלוגות העבודה.
חזרו מהשואה בסך הכול 7 נפשות.
שופרון
עיר עתיקה במערב הונגריה, קרובה לגבול אוסטריה.
האוכלוסייה ב- 1941 מנתה 42,000 תושבים, מתוכם 1861יהודים.
בסוף המאה ה-15 פתח המלך מטיאש משרד מיוחד לענייני יהודים. פעילות המשרד השפיעה לטובה על מצבם של יהודי המדינה בכלל ושל יהודי המקום בפרט.
היהודים עסקו בעיקר במתן הלוואות ובעסקי ממון, מאחר שנאסר עליהם לעסוק בענפי כלכלה אחרים.
לאחר גירוש היהודים במאה ה-16, התיישבו יהודי שופרוןבעיירות בורגנלאנד הסמוכה והידועה בשם "שבע הקהילות".
בתחילת המאה ה-17, תחת חסותם של הגראפים לבית אסטארהאזי, הורשו היהודים להתגורר שוב בעיר.
משנת 1870 הקהילה עשירה ומאורגנת,יש בה מוסדות חסד, חבורת משכילים, בית כנסת מפואר, רבנים ובית ספר.
תקופת השואה
הגברים גויסו לגדודים של כפיית עבודה.
ב-22 באפריל 1944 נסגרו חנויות של היהודים והיהודים נאספו בגטו.
ב-8 ליולי היהודים מהגטוהובלו לאושוויץ, שם ניספו רובם. אחרי השחרור, חזרו לקהילה כ-90 נפשות.
ג'ור
עיר על נהר הדנובה.
אוכלוסיית העיר מנתהלפני השואה ב- 57,000, מתוכם כ-4,600 יהודים.
הידיעה הראשונה על נוכחות יהודית בג'ורהיא מהמאה ה-15 אבל ללא היתר להתישבותם שם.
ב-1840 נפתחו שערי ג'ור בפני היהודים. הם היו סוחרים ופעילים בחיי הכלכלה מתחילת הגעתם למקום. נודעה עזרתם הרבה לפיתוחה של העיר.
הקהילה התארגנה בסוף המאה ה-18.הקהילה כללה מוסדות חסד, אגודות נשים וארגונים סוציאליים, במיוחד נודעה פעילותה התרבותית והחינוכית בתקופתו של הרב אמיל רוט.
בית הכנסת האורתודוכסי נבנה ונחנך בספטמבר 1926.
רבני המקום היו הרב פרייר, הרב שוורץ, הרב פישר.
בלט עוד בין היתר יהושע וודיאנר.
תקופת השואה
באמצע מאי 1944, הוקם הגטו וב-11 ליוני התחיל הגירוש לאושוויץ. אחרי השחרור, חזרו כמה מאות שורדים.
קאפושואר
עיר מחוז שומוג'.
האוכלוסייה בזמן השואה מנתה כ-32,000 מתוכם כ- 2,350 יהודים.
באמצע המאה ה-19 קיבל היישוב היהודי חופש פעילות כלכלית והוסרה ההגבלה על התיישבות יהודים במקום.
סלילת הרכבת בסוף המאה ה-19 הוותה גורם חשוב לפיתוח העיר והמסחר שרובו הוחזק בידי היהודים.
הקהילה התארגנה בתחילת המאה ה-19, ב-1834. אחרי פילוג הקהילות היהודיות בהונגריה ב-1869, הגדירה קהילת קאפושואראת עצמה כנאולוגית. בית הכנסת הוקם ב-1862. בית ספר עממי יהודי נוסד ב-1840 ותלמוד תורה נוסד בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20.מיוחד בקהילה זו שב-1938 הונהג בבית ספר לימוד הלשון העברית. מוסדות הצדקה, מושב זקנים ומוסדות הקהילה היו מטופחים.
תקופת השואה
ב-1940 גויסו כ-800 מיהודי העיר לעבודת כפייה. ב1-2 ביולי 1944, הועברו יושבי הגטו, למעלה מ-6,000 נפש, לאושוויץ. לאחר השואה, נשארו בחיים כ-220 נפשות מהקהילה.
פא'צ
עיר עתיקה אוניברסיטאית במערב הונגריה, מחוז באראניא.
לפני השואה, האוכלוסייה מנתה 73,000 תושבים מתוכם כ3,500 יהודים.
ב-1840 נפתחו שערי העיר בפני יהודים אחרי איסור הישיבה בה.
רוב היהודים היו סוחרים, פקידים ובעלי מלאכה.
הקהילה נוסדה ב-1803 וכללה מוסדות עזרה, חברה קדישא, בית תפילה. ב- 1910 הוקמו משרדי הקהילה. במקום כיהן הרב יוסף שווייצר לימים רבה הראשי של הונגריה.
תקופת השואה
קהילת פא'ץ הצטיינה בפעילות ציונית. הקהילה תמכה באוניברסיטה העברית ובבית ספר בצלאל בירושלים.
ב-21 למאי 1944 הוקם גטו בעיר. בין 2-5 ביולי הועברו אנשי הגטו לאושוויץ. ב-6 ביולי לא נותר בפא'ץ אף יהודי אחד. אחרי המלחמה, חזרו לקהילה יהודים שהיו מגויסיםכעובדי כפייה ואחדים חזרו גם מהמחנות.